איך לזהות מרצה משובח?

מיומנו של מרצה לקולנוע

 

תעצמו עיניים ותיזכרו במורה שהכי אהבתם בבית הספר.

אני נזכר בבנצי שוורץ, המורה לאתלטיקה שלי בקרית גת של שנות השמונים בבית ספר "רוגוזין", שהיה כריזמטי בטירוף, קשוח במידה, חסר אגו ומעצים. היה לו ידע עצום באתלטיקה, הוא נראה כמו בריון מהשוק עם חליפת הטרנינג שלו אבל בתוך המראה המחוספס שלו היה לב ענק שהאמין בי, דחף אותי וחנך אותי כמו שאף אחד אחר לא הצליח. הוא הצליח לגרום לי לתת 500 אחוז בכל אימון וכל זאת בתקופה שבעטתי בכל דבר שזז. גילאי 16-17.

הייתי מגיע בשבילו (ובשבילי), בחום הנורא של 14-16 בצהריים בקייצים, בחופשים, אחרי הלימודים, ואני מדבר על מתקן עלוב של איצטדיון כדורגל לוהט, בטון בכל מקום והמון פוטנציאל. בעיקר פוטנציאל. והוא לקח אותנו, חבורה של נערים ונערות והאמין בנו. ודירבן, וגער וחיבק כשהיה צריך. הוא היה דמות אב לרבים מאיתנו.

אני חייב לו את התדמית הגופנית שלי על עצמי. הוא הפך אותי לאתלט בנשמה. לספורטאי. הרבה שנים אחרי שהפסקתי לרוץ 100 מטר או 400 מטר. או לקפוץ לרוחק. היום אני שוחה. אבל את מה שלמדתי בכל הקשור לשמירה על הגוף לפני ואחרי אימון, לתחרותיות, להוגנות, לתובנה שתמיד כדאי להתאמן עם מישהו שגדול וטוב ממני ברמה אחת - את כל זה אני מעביר לבתי בצעדיה הראשונים בכדורסל.

ולמה אני מזכיר את בנצי שוורץ?

כי כשאני בא להרצאה - אני מחפש מישהו כזה: מישהו עם אש בעיניים. מישהו שהתשוקה לנושא בוערת בו בגוף. אני לא מתייפייף. אני אשקרה מחפש את זה במרצה. כמובן שידע רב ועשיר הוא תנאי אבל כמה מרצים יש בעולם שכל מה שהם מביאים זה ידע? - המון. הוא יודע המון וזה מרשים אבל.. האם הוא נוגע בי? האם הוא רואה אותי? האם הוא מתקשר איתי? והאינטונציה.. טוב אז על זה כבר סיפרו המון בדיחות. ברור שהטמפרמנט של המרצה הוא כרטיס הביקור.

בוא נדבר על קולנוע- אוקי? מרצים לקולנוע יש בערך 10. מה מבדיל ביניהם באמת?

בהנחה שכולם מוכשרים, ידענים ובאים מוכנים ויצירתיים להרצאה - מה שבאמת עושה את ההבדל - חוץ מהמראה החיצוני... זה הטמפרמנט.

קצב הדיבור, יש הומור?- אין הומור? מסתכל עלי? מסוגר בעצמו?, ידען אבל לא מתקשר? תוסס, צעיר, מצחיק, מרתק.

הבנתם? - וכך זה בכל תחום.

שילמתי כסף או הוזמנתי להרצאה - אני מחפש שואו. זה לא מספיק לי שהנושא מרתק.

נפגשתי עם משתתפי חוגי בית בחיפה לפני כחצי שנה (השמות לא שמורים במערכת) ,והם באו אלי בשקט לפני ואמרו לי: "אנחנו נפגעי ההרצאה הקודמת.. המרצה לפניך הירצה על נושא אחר אבל נאלצנו להפסיק את ההרצאה באמצע .. כי חוץ מידע אדיר הוא לא ידע איך להעביר את ההרצאה בצורה מעניינת".

טוב אתם משערים לעצמכם לאיזה לחץ הם הכניסו אותי.. קהל טראומטי..

 

חברים - בפעם בעשירית ומנסיון כואב.. : ידע לא הופך אותך למרצה. אתה צריך לדעת איך לבנות את ההרצאה בצורה חכמה, מקורית, ממזרית ולא שבלונית. אתה חייב ליצור קשר עם הקהל, אתה צריך הומור כי בלי הומור משעמם לנו בחיים. אתה לא חייב לקפץ כמו אדיר מילר על ספידים כדי להיות מרצה טוב אבל.. אתה חייב לגעת באנשים. 400 או 40.

ואם נהניתם מהרצאה, אם המרצה הצליח להעביר אתכם דרך מרגשת, מצחיקה, מלמדת, שגורמת לך לחשוב אח"כ - אז תעבירו אותו הלאה. זה הפידבק הכי טוב שאתם יכולים לתת לו!!

תבחרו טוב. 


רפי שרגאי הוא תסריטאי, במאי סרטים ומרצה לא שיגרתי, המשבץ ידע רב, הומור ותשוקה חסרת רסן לקולנוע.